מחלת פרקינסון היא הפרעה מתקדמת של מערכת העצבים המשפיעה על התנועה. התסמינים מתחילים בהדרגה, לעתים ברעידה בלתי מורגשת כמעט בכף יד אחת בלבד. הרעידות הן תופעה שכיחה, אך ההפרעה גם גורמת באופן שכיח לקשיון או האטה של התנועה, להפרעות בהליכה ולבעיות ביציבה.

בשלבים הראשונים של מחלת פרקינסון, ייתכנו איטיות בתנועה, נוקשות שרירים, כאבים, חוסר יציבות, רעד, שינוי באיכות הקול, באיכות השינה וכן סימנים לא מוטוריים כגון: סחרחורות, עליה בל"ד, עצירות, אובדן חוש הריח, קושי להתאפק במתן שתן ואין אונות. תסמיני מחלת פרקינסון מחמירים עם הזמן.

אף שהמחלה חשוכת מרפא, תרופות ופעילות גופנית עשויים לשפר משמעותית את התסמינים. לעתים, הנוירולוג עשוי להציע ניתוח מוח כטיפול בסיבוכי המחלה.

הסימנים והתסמינים של מחלת פרקינסון יכולים להיות שונים אצל כל אדם. הסימנים המוקדמים יכולים להיות קלים ובלתי מורגשים. התסמינים מתחילים בדרך כלל בצד אחד של הגוף, ובמהלך השנים מופיעים בשני הצדדים, אך נשמרת האסימטריה.

הסימנים והתסמינים של פרקינסון עשויים לכלול:

רעידות: רעידות מתרחשות באופן טיפוסי במנוחה, ומתחילות בדרך כלל באחד הגפיים, לרוב בכף היד או באצבעות.

תנועה איטית (Bradykinesia): מחלת פרקינסון מזוהה עם האטה וקצב ההליכה מועט, שהופכת מטלות פשוטות לקשות וגוזלות זמן רב. הצעדים בהליכה עשויים להתקצר. ייתכן שקשה לקום מכיסא, ולעתים קרובות כפות הרגליים נגררות על הרצפה עם קטעי קפיאה מדי פעם.

שרירים נוקשים: קשיון בשרירים יכול להתרחש בכל אזור בגוף. השרירים הנוקשים יכולים לגרום לכאב ולהגביל את טווח התנועה.

פגיעה ביציבה ובשיווי המשקל: עשוי להתפתח כיפוף של הגוף, וקשיים בשיווי המשקל הם תופעה שכיחה.

איבוד תנועות אוטומטיות: ככלל, תנועות אוטומטיות מורכבות נפגעות לרוב מהמחלה וקשה יותר לבצען. 

שינויים בדיבור: הדיבור עשוי להיות שקט יותר, שכיחה מריחת מילים, ולעתים קרובות גם צרידות.

שינויים בכתיבה: שכיח קושי בכתיבה, והכתב נעשה קטן יותר.

במחלת פרקינסון, תאי עצב במוח מתנוונים בהדרגה. רבים מן התסמינים שמאפיינים את המחלה נגרמים מירידה בתקשורת העצבית בין מרכזים שונים במוח.

הגורם למחלת פרקינסון אינו ידוע, אך נראה כי ישנם מספר גורמים שממלאים תפקיד בהתפתחות המחלה:

גיל: המחלה עולה בשכיחותה עם העליה בגיל.

גנים: מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי השכיחות של מחלת פרקינסון בישראל כפולה מאשר בעולם המערבי, כ-2% מהאוכלוסייה מעל גיל 60. מוטציות בגנים LRRK2 ו-GBA מעלות את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון. שכיחותן כ-5% באוכלוסיית חולי הפרקינסון העולמית ו-35% ביהודים אשכנזים וקהילות הברברים בצפון אפריקה. בישראל, כשליש מחולי הפרקינסון ממוצא אשכנזי נושאים את המוטצייה G2019S LRRK2 או אחת מבין 11 מוטציות שכיחות בגן GBA. מוטציות אלה נמצאות אצל כמעט 10% מאוכלוסיית האשכנזים הבריאה בישראל, שמספרם מסתכם בכ-300,000 אנשים בריאים שנמצאים בסיכון. 

טריגרים סביבתיים: חשיפה לרעלנים או לגורמים סביבתיים עשויה להגביר את הסיכון למחלת פרקינסון.

גורמי סיכון למחלת פרקינסון כוללים:

גיל: אנשים צעירים לוקים במחלת פרקינסון לעתים נדירות. המחלה מתחילה בדרך כלל באמצע החיים או בגיל המבוגר, והסיכון עולה עם הגיל. מרבית החולים מפתחים את המחלה בדרך כלל בסביבות גיל 60 ומעלה.

תורשה: אם יש בן משפחה קרוב עם מחלת פרקינסון, הדבר מעיד על סיכוי מוגבר לפתח את המחלה. באוכלוסיה האשכנזית שכיחות המחלה על רקע מוטציה גנטית גבוה במיוחד.

מין: גברים נוטים יותר לפתח מחלת פרקינסון מנשים.

חשיפה לרעלנים: חשיפה מתמשכת לקוטלי עשבים וקוטלי מזיקים עלולה להגביר במקצת את הסיכון לפרקינסון.

מחלת פרקינסון מלווה פעמים רבות בבעיות נוספות, כמתואר להלן, שלחלקן יש טיפול:

קשיים בחשיבה: אנשים עשויים לחוות בעיות קוגניטיביות וקשיי חשיבה וריכוז. אלה מתרחשים בדרך כלל בשלבים המתקדמים יותר של המחלה וכן בגילאים המבוגרים.

דיכאון ושינויים רגשיים: אנשים עשויים לחוות דיכאון, לעתים בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה. קבלת טיפול לדיכאון יכולה להקל על ההתמודדות עם יתר האתגרים של מחלת פרקינסון.

חלק מהאנשים עשויים גם לחוות שינויים רגשיים כגון פחד, חרדה או איבוד מוטיבציה. טיפול תרופתי יכול להקל ולשפר משמעותית את החרדה.

קשיי בליעה: אנשים עשויים לפתח קשיים בבליעה ככל שהמחלה מתקדמת. רוק עשוי להצטבר בפה בגלל הבליעה האיטית, ולגרום לנזילת ריר. הפרעות הבליעה עלולות לסכן את החולה ולגרום לדלקות ריאה.

הפרעות שינה וערנות: אנשים עם מחלת פרקינסון סובלים לעתים קרובות מבעיות שינה, כולל התעוררויות תדירות לאורך הלילה, התעוררות מוקדם בבוקר או הירדמות במהלך היום. 

אנשים עשויים גם לחוות הפרעת התנהגות בעת שנת תנועת עיניים מהירה (REM): בעת החלימה שכיח כי החולה "חי ומתנהג" את החלום ולכן נע ומדבר במהלך הלילה. תרופות עשויות לסייע בבעיות שינה אלה.

בעיות בשלפוחית השתן: מחלת פרקינסון עשויה לגרום לבעיות במערכת השתן, לרבות אי-שליטה במתן שתן או קשיים במתן שתן.

עצירות: אנשים רבים עם מחלת פרקינסון מפתחים עצירות, בעיקר בשל איטיות של פעולת דרכי העיכול.